שאלות נפוצות
כל מקרה בו אחד מבני המשפחה, אבא או אמא, מודאגים, כדאי להגיע להערכה ראשונית אצל קלינאית תקשורת. ייתכן שהכל בסדר וייתכן שישנו עיכוב בהתפתחות המשחק, התקשורת או השפה.
שאלת התמיכה הטיפולית במסגרת החינוכית הינה שאלת נרחבת ששיקולים רבים מעורבים בה. חשוב לשקול החלטה זו לעומק תוך התבוננות ביתרונות וחסרונות של כל מסגרת חינוכית אחת לעומת השנייה. כל מסגרת שונה ממסגרת אחרת בהיקף וסוג הטיפולים הניתנים בה. סל אישי הניתן לילד במסגרת הרגילה יכול לתת מענה משמעותי לילד אך ללא מעטפת נרחבת כפי שניתנת במסגרת המותאמת. העקרון הוא- באיזה מקום הילד יתפתח השנה בצורה המיטבית. מוזמנים לפנות ולהתיעץ
הורים יקרים, אפרקסיה של הדיבור היא לקות מורכבת בדיבור וכדאי שקלינאית המומחית לאפרקסיה תטפל בלקות זו. ככלל, אם אפרקסיה מטופלת כנדרש, מגיל צעיר, בנכם ייכנס לכיתה א' כשהוא מדבר בצורה טובה ומובנת. ז"א שיש אור בקצה המנהרה! אבל הדרך לשם אכן ארוכה וכוללת עבודה קשה בטיפול. כדאי להתחיל את הטיפול כמה שיותר מהר ולהתמיד בתרגול הניתן לכם. עם תרגול וטיפול, בנכם יתקדם בהדרגה ויצליח לדבר בצורה טובה ומובנת. שיהיה בהצלחה רבה!
שאלה מצוינת אבל התשובה עליה לא כל כך פשוטה.
יכולות להיות מגוון סיבות שיכולות להסביר התנהגות זו: נטייה אישית, קושי רגשי, קושי התנהגותי, קושי חברתי או קושי תקשורתי.
בשביל לנסות ולהבין מהו הקושי, כדאי לנסות לעמיק ולחשוב- האם ישנו קושי רגשי כלשהו? האם מופיעים קשיים התנהגותיים? מריבות מוגברות עם בני גילו? התפרצויות כעס? האם בבית הוא כן חברותי? האם אוהב יותר את סביבת המבוגרים מאשר את סביבת הילדים? האם יש קשיים תקושרתיים נוספים המתבטאים בנטייה לפעילות עצמאית גם בבית, חוסר רצון לשחק עם אחיו, נטייה לפעילות עצמאית בגן שעשועים וכד'.
לא כל קושי חברתי הוא קושי תקשורתי. חשוב להגיע לקלינאית תקשורת ולהעמיק את ההתרשמות והאבחון
משמעות המושג היא "הפרעת תקשורת חברתית" (Social Communication Disorder).
ילדים אשר אובחנו עם לקות זו מראים קשיים להשתלב בחברת בני גילם, לא תמיד מראים הבנה של סיטואציות חברתיות, רבות מעורבים בקטטות, או נעלבים כי חברים שלהם פגעו בהם כאשר בפועל הם לא פירשו נכון את התנהגות בני גילם.
ללקות השפעות שליליות גם על העולם הרגשי של הילד. חשוב להגיע לטיפול בתחום זה ולהתחיל תהליך אשר יערב גם הדרכה לאנשי החינוך בבית הספר